ת"א 13427-02-10 אוטו ליין בעמ נ' יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ 

בית המשפט המחוזי מרכז, כבוד השופט יעקב שינמן פסק ביום 19.6.2012 כי הגבלת המוסכים המורשים לרכוש חלפים אך ורק מ UMI לצורך הסכמי תחזוקה אינה מהווה הפרה של חוק ההגבלים העסקיים. הקדמה: המוסכים המורשים מספקים שירותי מוסך לרכבים. לצורך התיקונים והטיפולים המוסכים משתמשים בחלפים הנרכשים מכל יבואני החלפים (יבואני הרכב וכל השאר העצמאיים). מאמר זה, מנתח סעיף אחד מפסק הדין העוסק בלגיטמציה שנתן בית המשפט להגבלת המוסכים ברכישת חלפים, כך שחובה על מוסך מורשה לרכוש חלפים מסויימים, אך ורק מיבואן הרכב. פסק דין דן בשאלה: האם הגבלת המוסכים לעניין מקור רכישת החלפים, תגביר את התחרות החופשית בענף השירות והחלפים? בית המשפט משיב לכך בחיוב, ומאשר בפסק דין את הגבלת המוסכים. המאמר יעסוק בהשלכות המעשיות של ההגבלה על התחרות החופשית, מנקודת מבטם של גורמים שונים שעסקו בסוגיה, במהלך העשור האחרון.  גישתו של כבוד השופט שינמן בסעיף  93  לפסק הדין"אני סבור כי קיימים שיקולים לגיטימיים העומדים מאחורי ההחלטה להגביל את מוסכי השירות לרכוש חלפים מ- UMI בלבד כאשר מדובר בתיקונים הנעשים במסגרת הסכמי התחזוקה, שעה  שהיא אחראית כלפי בעל צי הרכב בדבר איכות הטיפולים. כפי שהוכח בפני , בשונה מ UMI , אוטוליין מספקת חלפים רק למחצית ממוסכי השירות, האחריות שאוטוליין נותנת למוצריה אינה כוללת את התקנת החלפים, היא ניתנת לתקופה קצרה מזו שנותנת UMI ואין לאוטוליין יחסים עם בעל צי הרכב אלא רק עם המוסך ומוצר שנרכש ממנה על ידי מוסך א' לא יוחלף על חשבונה במוסך ב'. לפיכך, המוצר ש UMI מספקת במסגרת הסכמי התחזוקה אינו זהה למוצר שתספק אוטוליין (אם המוסך  המורשה ירכוש ממנה חלפים לתיקונים במסגרת הסכמי התחזוקה) ולכן אין זהות גם במוצר הסופי שמספקת UMI לבעל צי הרכב. בנוסף, המוסכים המורשים יכולים לכאורה לבחור שלא לספק שירותי תחזוקה ולכן כאמור שיקול דעתם העסקי אינו מוגבל ובכלל אין כבילה בעניינם."הבדלי הגישות בין כבוד השופט שינמן, לאחריםכבוד השופט שינמן פותח את הדיון בעניין ההסדר הכובל בסעיף 38 בציטוט מפסק דין מבית המשפט העליון, "תחרות חופשית עשויה להביא להורדת מחירים, לשיפור איכותו של המוצר ולשיפור השירות אשר ניתן אגב מכירתו. תחרות חופשית עשויה אף לעודד פיתוחו של המשק בדרך של יוזמות לגיטימיות לסוגיהן. הישגים אלו, אשר התחרות החופשית עשויה להשיג, אנו מבקשים לעודד..." (רע"א 371/89 ).מכל האמור לעיל, מסתבר שישנן שתי גישות הפוכות: מה יקדם את התחרות החופשית בענף השירות והחלפים לרכב?  גישת כבוד השופט שינמן: לצורך הגברת התחרות החופשית ופיתוח המשק יש להתיר הגבלת המוסכים, ולאפשר בלעדיות ליבואני הרכב באספקת חלפים.הגישה האחרת: אין להתיר הגבלת המוסכים לעניין מקור רכישת החלפים, כל עוד החלפים בהם עושה שימוש המוסך עומדים בדרישות איכות והתאמה שקבע הממונה בצו המוסכם. שנית, אין להגביל את חופש התימחור של המוסך. והסיבות לכך הן:1. הקטנת ביקוש החלפים מצד המוסכים, מובילה לפגיעה בחופש התחרות של  יבואני החלפים העצמאיים שלא יכולים להציע למוסכים חלפים, ומכאן שפרנסתם של יבואני החלפים נפגעת והם נפלטים מהשוק 2. צימצום היצע החלפים במוסכים מוביל להקטנת התחרות בין המוסכים לבין עצמם ובעקבות כך גם הלקוחות זוכים לאפשרויות תימחור קטנות יותר. מכאן המסקנה הבלתי נמנעת שהגבלת המוסכים ברכישת חלפים, מוליכה לשרשרת תגובות שבסופה פגיעה בתחרות והגדלת הריכוזיות של יבואני הרכב בענף.ראו למשל, קביעות הממונה בצו : "לא יגביל יבואן רכב, בהסכם הרשאה או בכל דרך אחרת ישירה או עקיפה מוסך שירות, בכל הנוגע לרכישת מוצר תעבורה או לשימוש בו..."לאישוש הטענה שההגבלה מביאה לרמת תחרותיות נמוכה בענפי השירות והחלפים, ראו המלצות ועדות ממשלתיות .גם בארה"ב ובאירופה אסורה בתכלית האיסור הגבלת המוסכים לעניין רכישת כל סוגי חלפים, כל עוד הם עומדים, בדרישות איכות והתאמה שנקבעו. כמו כן, נאסרו כל הגבלת לעניין חופש תימחור השירות ע"י המוסכים, בדיוק מאותן סיבות שפורטו. היטיב לבטא את שרשרת ההגבלה ותוצאותיה, כבוד השופט דוד חשין שדן בהסכמי התחזוקה בשנת 2006 וקבע כי הגבלת המוסכים ברכישת חלפים מביאה לשלילת חופש התחרות ופגיעה בחופש העיסוק של המוסכים ומכאן גם של יבואני החלפים העצמאיים. בלשונו של השופט חשין, "מתכונתו הנוכחית של המכרז, השוללת את התחרות ממוסכי השירות פוגעת בחופש העיסוק שלהם. מקובלת עלי גם טענתם, כי הגבלת זכותם לקבוע את מחיר השירות, פוגעת אף היא בחופש העיסוק שלהם..... פגיעה בחופש העיסוק אין משמעותה רק שלילתו המוחלטת, אלא אף הגבלתו."  (עת"מ 173/06) הטעויות הקשות של כבוד השופט שינמןמתן לגיטימציה ל UMI להגביל את המוסכים מסלקת מהשוק את אוטוליין וכל שאר יבואני החלפים המספקים חלפים איכותיים למוסכי השירות.עמדתו השניה של כבוד השופט נוגעת לחופש "הבחירה לכאורה" של המוסכים, אלא שחופש בחירה "מדומה" זה אינו קיים במציאות מכיוון שבחירת המוסך לצמצום התפוקה של המוסך, תביא לירידה בריווחיות והסתלקות המוסכים מהשוק. לכן, מכל נקודת מבט שהיא בית המשפט תומך חד משמעית בצימצום מספר השחקנים המתחרים בשוק. או של יבואני החלפים עצמאיים המתחרים ביבואני הרכב, או של מוסכים מורשים, או של שניהם גם יחד. מכאן, שלגישת בית המשפט הגדלת הריכוזיות של יבואני הרכב תפעל לטובת התחרות, פיתוח המשק ולהוזלת המחירים לצרכנים.בית המשפט הציג את אוטוליין כחברה קטנה. האם גודלה של אוטליין רלבנטי להסכם שחתמה UMI עם המוסכים המורשים המחייב אותם, לרכוש חלפים אך ורק ממנה לצורך הסכמי התחזוקה. איך בדיוק מצפה בית המשפט לקדם את התחרות בענפי המשק, אם הוא "מכשיר" הסכמי בלעדיות ואוסר במפורש על קיום תחרות?סיכוםפסק הדין המאשר את הגבלת המוסכים, קובע עובדות בשטח הנוגדות לחלוטין את כללי הכלכלה בשוק חופשי. לגישת כבוד השופט שינמן, סילוקם של מוסכים ויבואני חלפים מהשוק יטיבו עם הצרכנים.  לשיטתו של כבוד השופט שינמן, הגדלת כוחם וריכוזיותם של יבואני הרכב ושליטתם הבלעדית: 1.בסוג הלקוחות 2. מספר הלקוחות 3. ריווחיות המוסך 4. היצע החלפים למוסך וללקוחות. כל אלו  יביאו לקידום התחרות והוזלת מחירים ולפיתוח המשק. האמיתית ולא הוירטואלית של בית המשפט,  מוכיחה בדיוק את ההיפך הגמור, ומכאן טעותו החמורה של בית המשפט "בהכשרה מלאכותית" של הסכמי התחזוקה.אין דברים יפים יותר, לסיכום המאמר והבדלי הגישות בין בתי המשפט, מציטוט דבריה של כבוד השופטת מוסיה ארד, שדנה בהסכמי התחזוקה בשנת 2003 והתייחסה גם לתוצאות ההגבלה מנקודת המבט של תימחור השירות, דבר שנעלם ולא זכה להתייחסות בפסק הדין של כבוד השופט שינמן."על-פי הצו, נאסר על יבואני הרכב להגביל את מוסכי השירות הפועלים מטעמם (למעט בחריגים ספורים שפורטו) בכל הנוגע לרכישת מוצרי תעבורה או לשימוש בהם....הדבר נועד להעלות את מספר המוסכים המשתייכים לרשת השירות של כל אחד מיבואני הרכב, להגדיל את מספר מוסכי השירות, להגביר את הלחצים התחרותיים, לתמרץ את המוסכים להתייעל ולהוזיל את מחירי המוצרים והשירות לרכב""אין זה ברור מדוע ביטול התחרות בין מוסכי השירות והיעזרות בתיווכם המיותר לכאורה של יבואני הרכב, ישיג עבור המשיב את התוצאה המיטיבה. נהפוך הוא. סביר להניח, כי פתיחת המכרז לתחרות בין מוסכי השירות, ללא תיווכם של יבואני הרכב, תגביר את התחרות ותביא להפחתת המחיר".  (עת"מ 1210/03)רשות ההגבלים ושלושה שופטי מחוזי, קבעו כי לטובת התחרות החופשית וקידום הענף לטובת הצרכנים, יש להגביל את יבואני הרכב ולא את המוסכים. לעומתם כבוד השופט שינמן קובע כי הגבלת המוסכים היא לגיטימית והיא זאת שתביא להגברת התחרות. 

​